ט”ו בשבט הגיע ואתגר “עץ הכסף” יוצא לדרך – אז תכינו עציץ ריק כי אנחנו מתחילים!!! אני מאתגרת אתכם בכל יום במשך 12 שבועות לחשוב מה מאוד מאוד רציתם לקנות באותו היום, אבל ידעתם שמדובר בבזבוז ובהוצאה מיותרת, החזקתם את עצמכם חזק – והתוצאה: הכסף נשאר בארנק. אז קודם כל מגיע לכם “שאפו” ענק. ומה עושים עכשיו? מגיעים הביתה ולפני ששוכחים – שמים את סכום הכסף שנחסך בעציץ, ומדיי יום מוסיפים לתוכו את כספיי “הרכישה שלא בוצעה”.
(לדוגמא: אתם בעבודה, הגיעה השעה לאכול ארוחת צהריים ובדרך לקנות אוכל נתקלתם בנעליים / חגורה / עגילים / גאדג’ט / מעיל – ממש רציתם לקנות, כבר הייתם בטוחים שתחזרו עם זה הביתה, אבל התאפקתם ולא קניתם – אז בדיוק את הסכום הזה תשימו בתוך העציץ. או למשל: אתם בעבודה וסוף סוף, בניגוד לכל יום אחר, החלטתם להביא אוכל מהבית כדי לחסוך את הסכום של ארוחת הצהריים – אז את הסכום הזה תכניסו לעציץ. וגם: הלכתם לקניות בסופר, אתם צריכים לקנות אבקת שוקו, והחלטתם לנסות תוצרת זולה יותר – אז את ההפרש הזה תכניסו לעציץ). אבל זה לא הכל! כדי שיהיה יותר כיף ומעניין, אם תקפידו לשים בתוך העציץ את הכסף שחסכתם מדיי “קניה שלא בוצעה” אז החשק לחסוך יגדל, ההוצאות יקטנו, אתם תתרגלו, והעץ ימשיך לגדול. ומה עושים עם כל הכסף שייחסך? משתמשים בו לכל ההוצאות הגדולות שמחכות לנו לקראת פסח (מתנות, הוצאות אירוח, חופשות). לא צפויות לכם הוצאות גדולות מהרגיל בפסח? שמרו את הכסף לחופשה הבאה. אין עליכם מזומן? אין בעיה – פיתחו את הפק”מ הכי פשוט בחשבון שלכם דרך האינטרנט והעבירו אליו את הסכום. צרפו לאתגר כמה שיותר חברים – מייד מתחילים!
בכל הקשור לבטיחות ברכב – אנחנו תמיד מקפידים. תמיד נוודא שהילדים חגורים במושב הבטיחות, ותמיד נוודא שיש גלגל רזרבי ושהוא תקין כמובן. אולי חלקנו עושים את זה בשל הסיכוי לקבל קנס, אבל אני מאמינה שרובנו המכריע מקפיד על כך מתוך דאגה אמיתית לשלום בני המשפחה והנוסעים ברכב. אז למה כשמדובר בחיים הכלכליים שלנו אנחנו מרשים לעצמנו “לוותר”? אני תמיד מקבילה את הכסף המופרש לחסכון החודשי לבלת”מים לגלגל רזרבי. אף אחד לא רוצה להשתמש בו, אף אחד לא שמח כשמגיעה השעה, כולנו היינו מעדיפים להשאיר אותו מונח במקומו, אבל כולנו מקפידים לוודא שהוא מנופח ותקין רק למקרה שנצטרך. אותו הדבר עם החסכון החודשי הזה. ברגע שהגענו לאיזון כלכלי חודשי, מגיע הזמן להתחיל לחסוך. כמה? השאיפה היא להגיע ל – 10% מסך ההוצאות. בכוונה תחילה לא מדובר בסכום גבוה, משתי סיבות: האחת היא שאין מדובר בחיסכון למטרה מסויימת כמו בר מצווה, אורטודנט או חתונה (אלה חסכונות שצריך לחשב בדיוק כמה ה”עלות” החודשית שלהם מהתקציב שלנו), אלא מדובר בחיסכון למקרים בלתי צפויים כגון מוצר חשמלי שהתקלקל פתאום, שיפוץ בלתי מתוכנן, תיקון פתאומי לרכב וכדומה. הסיבה השניה היא שיותר קל לנו להתמודד עם סכומים קטנים בכל חודש. תירוצים כגון “אני יכול לחסוך רק סכומים קטנים בכל חודש, זה ממש לא הרבה כסף, אז אני מוותר ומשתמש בו לדברים אחרים” אינו מתקבל כאן. אם סך ההוצאות שלנו הינו 8000 ש”ח לחודש, אז הסכום ה”קטן” הזה הוא 800 ש”ח לחודש. אחרי שלושה חודשים כבר יהיו בחסכון 2400 ש”ח, ואחרי חצי שנה כבר 4800 ש”ח. זה סכום מכובד מאוד ל”תיקוני בלת”מ” וכמו שאנחנו לא מזלזלים בגלגל רזרבי המגיע רק עד 70-80 קמ”ש, כך אין סיבה שנזלזל בסכום ה”קטן” החודשי הזה. ההמלצה שלי היא להתייחס לזה כאל הוצאה חודשית חובה (שוב, רק לאחר שהחשבון הגיע לאיזון). מאחלת לכם ולי יום נפלא ללא בלת”מים
עוד מעט מסתיימת לה 2018 ומתחילה 2019. זה בדיוק הזמן לעשות רשימה של כל ההוצאות “הקבועות” כביכול שיש לנו ולראות במה אפשר להפחית. טלפון נייד, מנוי לעיתון, מנוי למכון כושר, כבלים, וכדומה. לנתק את מה שלא בשימוש, ולנסות להפחית את מה שכן בשימוש. איך? פשוט להיכנס לגוגל ולהשוות מחירים. אני בטוחה שתופתעו מהתחרות הקיימת בשוק. מעניין מה תגלו כשתעשו רשימה מסודרת…
בימים האחרונים אני שומעת מכל עבר על אנשים שפתאום מגלים חיובים שונים ומשונים בכרטיס האשראי שלהם. לאחר בירור, מסתבר שחלק מהחיובים בוצעו (בתרמית) לפני חודשים רבים. מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב לעבור מדיי חודש (ואם אין לכם זמן, אז חודשיים) על פירוט החיובים בכרטיסי האשראי כדי לוודא שאין חיובים מוזרים שכאלה, ואם אתם נתקלים בזה – להתקשר מייד לחברת כרטיסי האשראי ולדווח. השיטה הכי טובה היא לשמור במשך החודש את הקבלות של כל הרכישות, וכשמגיע הפירוט של כרטיס האשראי, לעשות השוואה של הקבלות מול הפירוט, וגם כמובן לוודא שהמחיר בחיוב הוא נכון. אני “זכיתי” בתרמית שכזו, ותאמינו לי… זה לא נעים בכלל…
טיפ קצר עם משמעות מהותית מאוד מאוד מאוד לטווח הרחוק: שימו לב: אם יש לכם מספר הלוואות שונות, ואתם עדיין לא מצליחים “לגמור את החודש” בצורה נורמלית, הדבר הגרוע ביותר שתעשו לעצמכם הוא לקחת הלוואה קטנה נוספת. הבנק אולי יסכים ואולי לא, חברות כרטיסי האשראי יהיו ככל הנראה נדיבות יותר ויסכימו להעניק לכם הלוואה נוספת, אך הריבית תהיה גבוהה מאוד. אז מה עושים??? מאחדים את כל ההלוואות להלוואה אחת גדולה, ופורסים אותה לפי הצורך והיכולת. *כמובן, צריך קודם כל לבדוק את התנאים שלכם ושל ההלוואה…
צאו לקנות, הרי חיכיתם לזה, אני בעצמי מתכוונת ללכת לקניון. כבר חודש שאני משוטטת ומחפשת לנו מעילים – אז הנה – מחר היום המיוחל ובשאיפה אקנה את מה שאני צריכה במחיר נמוך יותר. גם לכם יש משהו ספציפי שאתם צריכים? אז צאו לקנות. א-ב-ל תכננו מראש וקנו רק את זה. ככה גם תחסכו על משהו שבכל מקרה הייתם קונים, וגם תצאו עם הרגשה מצויינת!
וגם: כמה עובדות על קניה אימפולסיבית: • כ-15% מהקניות שלנו הן אימפולסיביות ואינן מתוכננות מראש. • כשהחנות צפופה ועמוסה באנשים, הסיכוי לקניה אימפולסיבית נמוך יותר. לרוב הלקוחות יתמקדו במה שרצו לקנות מראש, ישלמו ויצאו במהרה מהחנות. • קרוב ל-80% מהאנשים מוציאים כסף על פריטים לא נחוצים כדי להסיח את תשומת ליבו של הקופאי ושאר הקונים מהמוצר שבאמת היו צריכים לקנות. • 75% מהקניות האימפולסיביות הן עבור מישהו אחר. מסתבר שכך יותר קל לנו להצדיק את הרכישה למרות שתקציבנו מצומצם…
אז מה עושים: • מנסים לתכנן מראש את כל הקניות שלנו, עד לרמה של גרביים, פופקורן וכד’. אם אנחנו יודעים שנרצה לקנות חולצה יפה – אין בעיה, אבל תחשבו על זה מראש ותכניסו לתקציב החודשי. • הולכים לקניות בשעות העומס. כן, זה מעיק ומעצבן, אבל הסקרים טוענים שככה נבזבז פחות. • אם כבר הגענו למצב שרוצים או צריכים להסתיר משהו ששמנו בעגלת הקניות – לבחור פריטים שימושיים כמו נייר טואלט, משחת שיניים או ממחטות אף. • גם אם הסוודר או החולצה המדהימה שמתחשק לנו לקנות הם עבור מישהו אחר, בוא נחשוב על התוצאה. האם זה באמת נחוץ ומצדיק חריגה ממסגרת האשראי? או שסתם בא לנו לקנות בשביל הכיף? אם זה באמת נחוץ – זה היה אמור להיכנס לתקציב החודשי שלנו מראש. אם זה לא נחוץ – אז זו אכן קניה אימפולסיבית מיותרת. • והטיפ שעובד הכי טוב: ראיתם משהו שאתם ממש ממש ממש רוצים? לכו הביתה, חכו יום יומיים, ותראו אם החשק לקניה הזו נשאר או פוחת. רב הסיכויים שהחשק יפחת אם מדובר ברכישה מיותרת. בהצלחה!
כבר הרבה זמן שאני רוצה לעשות השוואה בין דיאטה לבין כלכלת המשפחה. ולמה? אנשים שואלים – “אבל … איך מתחילים??”, וההשוואה ההכי קלה, נוחה ומהירה שעולה לי בראש היא “בדיוק כמו שעושים דיאטה, ככה אפשר לעשות גם דיאטה כלכלית”. פשוט מחליטים ומתחילים.
בדיוק כמו שירידה במשקל היא תהליך הדרגתי בו קודם כל מקבלים החלטה, ואחר כך מתחילים לאמץ הרגלי אכילה נכונים על מנת להגיע לאורח חיים בריא – כך גם הדיאטה הכלכלית. קודם כל מקבלים החלטה, ואחר כך מתחילים לאמץ הרגלי צריכה נכונים שמותאמים לכם בצורה אישית.
אז הנה כמה טיפים מקבילים: 🤔 נכון שבזמן דיאטה ממליצים ללכת לסופר שבעים ועם רשימה מדוייקת? אז בדיוק ככה בעת דיאטה כלכלית. מה שלא היה חשוב מספיק כדי להיכנס לרשימה – כנראה איננו חשוב מספיק כדי להיכנס לעגלה. ככה גם לא תקנו “שטויות” וגם לא תוציאו סתם כסף. 🤔 ונכון שבזמן דיאטה אומרים לכם לערוך “יומן אכילה”? רשימה מדויקת של כל מה שאכלתם? אז ככה גם כעת. ולמה זה טוב? גם כדי לדעת על מה “בורח הכסף” וגם כדי לבדוק אם הסכום מוצדק ואם אפשר לשנות אותו. 🤔 כשעושים דיאטה צריך ללמוד מהו גודל סביר של מנה. ככה גם כעת- לימדו מהו מחיר סביר של מוצר או שירות. עשו סקר שוק. אין סיבה לשלם על מוצר או שירות מחיר כלשהו, אם ניתן לקבל את אותו המוצר או השירות במקום אחר במחיר זול יותר. וגם, כשמצאתם – אף פעם אל תפסיקו להשוות מחירים. בדיוק כמו שמשווים קלוריות בין 2 מוצרים דומים. 🤔 אל תרעיבו את עצמכם – או במילים אחרות – ירידה דרסטית בהוצאות ו”התקמצנות” טוטאלית לא יובילו אותנו לשום מקום ואחר כך הנפילה תהיה גדולה יותר. את מה שצריך לקנות – קונים. 🤔 הקיפו את עצמכם באנשים שתומכים בהחלטה שלכם להתחיל דיאטה כלכלית. אנשים שתומכים, מעודדים, ומפרגנים הם אלה שיעזרו לכם להמשיך, אנשים שאומרים לכם “חיים רק פעם אחת” לא יעזרו לכם לשפר את המצב. 🤔 תיגמול עצמי – כן, מותר ואף רצוי לצאת ולהנות. זה אמור להיות חלק מהתקציב. אם התקציב החודשי שלנו לא יכלול גם הנאות קטנות – יהיה לנו קשה מאוד לעמוד בו. 🤔 ואם כבר מדברים על בילויים – כמו שבילוי לא חייב להיות קשור לאוכל, כך הוא גם לא תמיד חייב לעלות הרבה כסף. ארוחה אצל חברים, טיול, או פיקניק בחוף הים הם אופציות טובות לבילויים לא יקרים. 🤔 תמיד צריך להימנע מאכילה רגשית, ובמקרה שלנו – הימנעו מקניה רגשית. כולנו מכירים את ההרגשה הזו שהיה לנו יום רע בעבודה / בבית – הכי קל זה ללכת לקניון ו”לצ’פר” את עצמנו בקניה כלשהי. אז לא. במצב כזה – פשוט התרחקו ממקומות שכאלה. קשה להיכנס לקניון ולא לקנות. עדיף פשוט לא להיכנס. 🤔 הימנעו משליליות – תהיו חיוביים לגבי הדרך, גם אם יש נפילות. תזכרו תמיד את הסיבה שבגללה ובשבילה אתם בדיאטה כלכלית, וחישבו תמיד על התוצאה הרצויה. אתם כבר בדרך לשם. 🤔 כמו שבזמן דיאטה ממליצים לתלות תמונה שלכם על המקרר על מנת לקבל השראה וכוח להמשך, כך בזמן דיאטה כלכלית רצוי לכתוב פתק בכתב ברור ובו יהיו השאיפות שלכם – יציאה מהמינוס, רכישת בית, חגיגת בר מצווה לילד, טיסה לחו”ל ועוד. ואיפה לשים אותו? בארנק כמובן, כדי שתראו אותו בכל פעם שתשלפו את כרטיס האשראי. 🤔 רוצים תמונה של “לפני ואחריי”? ברור, צלמו את היתרה בחשבון הבנק שלכם. צלמו שוב בעוד 3-4 חודשים ותראו את ההבדל. 🤔 העניקו לעצמכם מחמאות – על כל יום שעבר ללא הוצאות מיותרות- טפחו לעצמכם על השכם. אתם במסלול הנכון להצלחה. 🤔 כמו שצריך להיות מודעים לתחושת הרעב והשובע, כך יש להיות מודעים להוצאות נכונות ומוצדקות לעומת הוצאות שגויות ובלתי מוצדקות. כמו שמקשיבים לגוף, למדו להביט בחשבון הבנק שלכם ודמיינו לעצמכם כיצד הוא ייראה לאחר הוצאה בלתי רצויה. 🤔 צריכים לאכול ארוחת צהריים בעבודה – לא תאמינו כמה קלוריות אוכל שתביאו מהבית יחסוך לכם, ועוד יותר לא תאמינו כמה כסף זה יחסוך לכם. הכינו את האוכל שלכם בבית במקום לאכול בחוץ – ככה גם תאכלו אוכל בריא יותר, עם מרכיבים טריים יותר ופחות שמן, וגם תחסכו הרבה מאוד כסף. 🤔 במהלך דיאטה ממליצים להישקל פעם בשבוע באותו יום ובאותה שעה. במקרה שלנו נעשה מעקב אחר ההוצאות הקבועות פעם בחודש, ואחר ההוצאות המשתנות פעם בשבוע. 🤔 הציבו לעצמכם מטרה כלכלית שהיא סבירה ותהיה אפשרית למימוש -להפוך למיליונר תוך שנה – פחות אפשרי, אבל לצאת מהמינוס, להתחיל לחסוך עבור בר מצווה / טיסה או לחילופין להגדיל הפרשות לחסכון ולפנסיה – אפשרי לחלוטין. 🤔 לא מצליחים לראות כיצד ניתן לצמצם בהוצאות? תנו למישהו חיצוני (אפילו קרוב משפחה או חבר) לעבור על רשימת ההוצאות שלכם. רב הסיכויים שיהיו לו הערות והארות חשובות. 🤔 כמו בכל דיאטה, גם כאן יגיע השלב שהירידה בהוצאות תיעצר, ואז צריך לעשות שינויים בהתאם על מנת להגיע לנקודת איזון חדשה וטובה יותר. 🤔 חשוב חשוב חשוב – תנו כבוד לכסף שלכם. גם הוצאה קבועה של 5 שקלים ביום על כוס קפה לדרך נספרת. 5 שקלים ליום, 5 ימי עבודה בשבוע, זה מצטבר למעל 1000 ש”ח לשנה (במידה ומדלגים על ימי חג וחופשות…), תוסיפו לזה גם את הקוראסון והבורקס והגעתם לחסכון בשווי של נופש משפחתי בחו”ל.
רק בשביל לסכם – אין ספק שלעשות דיאטה זה לא דבר קל. בין היתר זה דורש מחשבה, כוח רצון והתארגנות מראש. ובדיוק כך גם”דיאטה כלכלית”. לא תאמינו כמה זה יכול להיות פשוט אם עושים את זה בצורה מסודרת ועם חשיבה מראש.
🙃🙃רוצים לעשות את זה ביחד איתי? שילחו הודעה ונתחיל!
קצת סדר לגבי “חסכון לכל ילד”: אז מה זה בעצם? מדובר בכסף שהמדינה תפקיד לכל ילד. סכום זה יועבר בנוסף לקצבת הילדים שאנחנו מקבלים בכל חודש.
איך זה עובד? ממתי? החל מינואר 2017 לכל ילד יופקדו 50 ש”ח בכל חודש. התשלומים יופקדו רטרואקטיבית ממאי 2015. היכן? אם הילד מתחת לגיל 15 תיפתח קופת גמל על שם הילד (לחלופין, ההורה יכול להחליט שהכספים האלה יופקדו בבנק). אם הילד מעל גיל 15 יופקדו הכספים בחסכון בבנק על שם הילד (גם כאן ההורה יכול להחליט אחרת).
מה הלאה? ברגע שהילד מגיע לגיל 18, הוא מקבל 500 ש”ח כמענק נוסף והוא יכול למשוך את הכסף שהצטבר באישור ההורים. אם הילד יחכה עד גיל 21 – יקבל 500 ש”ח נוספים על ה-500 הראשונים ויוכל למשוך את הכסף ללא אישור ההורים.
ומה איתנו ההורים? אנחנו יכולים לבקש מביטוח לאומי להעביר כל חודש 50 ש”ח מקצבת הילדים אל החיסכון הזה וכך להכפיל את סכום החיסכון. דבר שהוא מומלץ מאוד במידה וגם אצלכם הכסף הזה “נבלע” בהוצאות החודשיות או לחלופין סתם “שוכב” בעו”ש ללא ריבית. ומה לגבי דמי ניהול? אלה ישולמו ע”י ביטוח לאומי עד גיל 21. לאחר מכן ייגבו מחשבון החיסכון. למה זה טוב? כי ככה לילדים שלנו יהיה בסיס כלכלי כלשהו בגיל 18 או 21 והם יוכלו להתחיל ללמוד, לקנות רכב או כל דבר חשוב אחר שיחפצו לעשות מבלי להתרוצץ בחיפוש אחרי הכסף.
ענייני ילדים וכסף – או יותר נכון – איך מלמדים ילדים להבין את מהות הכסף? בכל גיל היכולת להבין היא שונה, והיא מתפתחת כמובן ככל שהילד גדל, ולכן חילקתי את הפוסט לפי קבוצות גיל (החיתוך בגילאים אינו חד משמעי, וכדאי להתאימו לילד במידה והוא בוגר יותר או פחות מגילו). הכל כתוב בלשון זכר בשביל הנוחות בלבד.
אז נתחיל מההתחלה, מהרגע שהתינוק מתחיל להיות מודע לסביבתו ועד גיל 3: בואו נהיה מציאותיים, הילדים בגיל הזה לא מבינים מהו כסף, למה הוא משמש, מאיפה הוא מגיע ומה עושים איתו. אבל – מה שכן ניתן לעשות כבר בגילאי השנתיים-שלוש של הילד הוא לא “להיכנע” לבקשות (חוזרות ונשנות על גבול המציקות) של הילד לקנות מותג מסויים שהוא ראה בפרסומת. כאן התפקיד שלנו הוא לעזור לילד לא לבנות נאמנות למותג ספציפי (לאהוב רק במבה של אסם למשל), אלא להיות פתוח לשינויים (להסביר לילד שיש עוד סוגים של במבה, ושאפשר לנסות ואולי זה יהיה טעים). צריך לעזור לילד להיות “חזק” מול פרסומות, ולא להתפתות בקלות לכל מוצר שהוא רואה. דבר חשוב נוסף הוא שאנחנו ההורים נהיה מתואמים אחד עם השני בגבולות שאנחנו מציבים ובהתנהגות שלנו כלפי הרצונות “הכלכליים” של הילד.
גילאים 4-7: בגיל הזה אפשר להתחיל להסביר לילד שדברים שרואים בחנות עולים כסף. אפשר לקנות לו קופה, לתת לו מדיי פעם מטבעות, וללמד אותו שאם הוא יאסוף מספיק מטבעות הוא יוכל למשל לקנות ממתק או צעצוע שהוא רוצה, או אפילו להפעיל סוס קרוסלה בקניון. זה הזמן גם ללמד אותו שאפשר לקנות משהו קטן בכל פעם שמצטבר כסף, ולעומת זאת, אפשר גם להמשיך לחסוך ולקנות משהו גדול יותר בהמשך, או “לשלב כוחות” עם אחד האחים על מנת להגיע לסכום כסף גדול יותר ולקנות משהו ביחד. מאוד חשוב לתת לילד לבחור בעצמו את מה שהוא רוצה לקנות בכסף שחסך. משפטים כגון “בשביל מה אתה צריך את זה” לא יועילו פה. המטרה בשלב הזה היא להסביר לילד מהו כסף. זה הזמן גם להסביר לילד מה יותר יקר, מה יותר זול, איך סופרים כסף (100 אגורות=1ש”ח), וכשהולכים עם הילד לקניות והוא מבקש “משהו טעים” – להגדיר לו “יש לך X כסף, תבחר מה שאתה רוצה שניתן לקנות בסכום הזה”. כאן הילד כבר צריך להפעיל שיקול דעת ולבחור מה הוא מעדיף לקנות בכסף שהוגדר לו.
גילאים 8-15: בגיל הזה כבר ניתן לקבוע עם הילד דמי כיס בסכום קבוע ובתדירות קבועה. כעת, ניתן ללמד את הילד להשוות מחירים בין חנויות שונות כאשר הוא רוצה לקנות לעצמו משהו ושוב, ללמד אותו לא להתפתות לפרסומות. כמוכן, על מנת שהילד יוכל להגדיל את הונו, ניתן לתגמל את הילד על הישגיו בלימודים ועל ביצוע עבודות בית שונות על פי גילו (כביסות / גינון / בייביסיטר וכד’). בצורה כזו כולם יהיו מרוצים.
גילאים 16-18: זה הזמן לפתוח חשבון בנק לילד. אך עם התענוג מגיעה גם האחריות. האחריות שלכם היא ללמד את הילד כיצד לנהל את החשבון בצורה נבונה, כיצד ניתן לחסוך, כיצד לקרוא דוחות בנקאיים, כיצד לשלוט בכסף שלו. האחריות של הילד היא לעמוד בתקציב שמוגדר לו ולא לבקש הלוואות (מאמא ואבא בעיקר). כמו כן, זה הזמן לעודד את הילד לעבוד (תחת מגבלות כמובן) ולהשתתף בהוצאות שונות (יציאות בערב, שיעורי נהיגה וכד’).
סיום תיכון וגיוס: בשעה טובה הילד סיים תיכון. אם יש לו זמן פנוי עד הגיוס והוא עובד או אם הוא אוטוטו מתגייס – זה הזמן ללמד את הילד כיצד להשתמש בתבונה במשכורת הקיימת שלו וכיצד להימנע מחריגות בחשבון ומהלוואות מיותרות. הסבירו לו את ההבדל בין ריבית על הלוואה לבין ריבית על חסכון. הוא אומנם כבר לא קטין, אך זו עדיין אחריותכם לוודא שהוא מבין כיצד לנהל את החשבון בצורה נכונה. עודדו אותו לחסוך בשביל העתיד, וכמובן כמובן עודדו אותו לרכוש השכלה ולהתפתח. בהצלחה!
השבוע חזרתי מחופשה קצרצרה בחו’ל. מאחורי, בתור לעלות למטוס עמדו שתי בחורות צעירות. האחת הציעה לשניה לצאת לסוף שבוע עם חברות בבית מלון יוקרתי מאוד. השניה ענתה לה כי היא כבר במינוס בבנק. הראשונה לא הרפתה ממנה בטענה שחיים רק פעם אחת, אח’כ כבר לא ייצא, הן יתחילו ללמוד … לעבוד… לא יהיה כסף… לא יהיה זמן … ושאפשר לחלק לתשלומים. עמדתי בתור שלי, תוהה אם להגיד להן משהו על זה או לא. החלטתי שלא. לא התחשק לי להתערב. בכל זאת, הן בחופשה. אבל!!! אין שום סיבה להיות במינוס בגיל כזה (או בכל גיל) בגלל הוצאות ענק על הנאות החיים. אתם רוצים לטוס לחו”ל? רוצים לצאת לבית מלון? רוצים לקנות משהו יקר? אין שום בעיה. במקום לקנות ולחלק לתשלומים, תפעלו הפוך: תחסכו כמה חודשים ואז תקנו. ככה גם לא תהיו במינוס, גם לא תהיו לחוצים, גם לא תרגישו מרוששים, וגם תחיו טוב יותר. יש לכם ילדים מתבגרים? אחים מתבגרים? זה בדיוק הזמן לשבת ולהסביר להם מהי התנהלות נכונה עם כסף. איך מתכננים ואיך מתאפקים והכי חשוב איך מתעדפים.
