מכירים את הזוגות האלה שיש להם שלושה חשבונות בנק? גם אתם מאלה? לה היה את החשבון שלה מגיל 16, לו היה את החשבון שלו מגיל 16, עברו כמה שנים והם החליטו להקים משק בית משותף, ופתחו עוד חשבון, שיהיה “לשניהם ביחד”. כל חודש הם מעבירים כסף, שווה בשווה, כלאחד מהחשבון הפרטי שלו אל החשבון המשותף, וככה הם מתנהלים שנים על גבי שנים. למה? בעיקר כי אין להם כוח, זמן וחשק להתעסק עם סגירת החשבונות הישנים. אתם בטח שואלים למה זה כל כך חשוב לסגור את החשבונות ההם ולהישאר עם חשבון אחד? למה אי אפשר פשוט להשאיר אותם ככה לנצח (או לפחות לעוד כמה שנים טובות..)?
יש מספר סיבות:
הסיבה שקופצת מייד לעין היא תשלום עמלות. על כל חשבון שכזה הבנק גובה מאיתנו כ-20 ₪ עמלה ועוד עמלה אם יש לנו (וכמובן שיש לנו) כרטיס אשראי בחשבון הזה. אז נכון, בטח תגידו שזה מוגדר כחשבון סטודנט כבר 10 שנים, עוד מתקופת הלימודים. אבל אל חשש – מדיי מספר חודשים הבנק מטייב חשבונות וגם תורכם יגיע… במקרה הטוב – תתחילו לשלם עמלות, במקרה הפחות טוב– תתחילו לשלם עמלות ואפילו לא תשימו לב לכך.
סיבה נוספת, והעיקרית לענייננו, היא שכשיש מספר חשבונות בנק, קשה לנו יותר להבין את סדר הגודל של ההוצאות שלנו. תשלום כזה יוצא מפה, תשלום אחר יוצא משם, ולאט לאט יש מינוס בחלק מהחשבונות, ואנחנו אפילו לא מבינים על מה הוצאנו כל כך הרבה כסף ולמה חרגנו.
אז בואו נעשה סדר, ונראה שלסגור את החשבונות המיותרים ולהצטמצם לחשבון אחד זה הרבה יותר פשוט ממה שאתם חושבים:
דבר ראשון – צריך כמובן להחליט איזה חשבון ישאר פתוח וירכז בתוכו את כלל הפעילות. איך מחליטים? לפי שקלול של תנאי החשבון, העמלות, גובה מסגרת אשראי וכרטיסי אשראי וכד’.
בחשבון שסוגרים צריך לבדוק את הדברים הבאים ולעשות רשימה מסודרת של:
1. הרשאות (הוראות קבע)
2. צ’קים שטרם ניפדו
3. כרטיסי אשראי
4. מינוס / הלוואות
5. הכנסות ממקורות שונים – משכורת, ביטוח לאומי ילדים וכד’
6. חסכונות למיניהם
את ההרשאות שיש בחשבון, אין ברירה אלא להעביר לחשבון הרלוונטי. זה הזמן לעשות סדר בהרשאות ולבטל את אלה שכבר לא רלוונטיות ושאין בהן צורך. ואז מתחילה העבודה השחורה, להתקשר מוסד מוסד ולבקש להעביר את ההרשאה לחשבון אחר. ברב המקרים ניתן גם להעביר את ההרשאות לכרטיס אשראי. זה אומנם הרבה יותר מהיר ופשוט, מפני שאין צורך לקבל טופס, להחתים בבנק ולהחזיר למוסד, אך אני אישית מעדיפה להשאיר את ההרשאות בחשבון עו”ש ולא על גבי הכרטיס. הסיבה העיקרית היא היכולת לשלוט בהרשאה ולבטל אותה בצורה פשוטה ומהירה יותר כאשר היא בחשבון, סיבה נוספת היא שהתשלום “תופס” חלק מהמסגרת.
אם קיימים צ’קים שטרם ניפדו – אפשר לחכות עד שיפדו (אם המועד קרוב) או להחליפם בצ’קים מהחשבון החדש (למשל אם מדובר בצ’קים דחויים לחשבון ועד הבית).
כרטיסי אשראי – אם יש חיובים בכרטיסי האשראי אפשר להתקשר לחברת האשראי ולבצע פרעון מלא מיידי של הכרטיס. לחלופין, לעיתים ניתן גם להעביר את החיובים לכרטיס בחשבון החדש (בתנאי שזה של אותה חברת אשראי).
מינוס / הלוואה בחשבון – פה זה כבר מתחיל להיות קצת יותר מסובך. אם כל הסעיפים הקודמים היו עניין של סבלנות ועבודה שחורה, פה זה כבר תלוי בגובה מסגרת האשראי שיש בחשבון החדש, ואם הבנק מאפשר לנו לקחת הלוואה על מנת לכסות את המינוס או ההלוואות הקיימות בחשבון הזה. פתרון נוסף הוא לעשות הוראת קבע חודשית מהחשבון החדש לחשבון הזה על מנת לשלם את ההלוואה.
הכנסות שונות – אם מדובר במשכורת או ביטוח לאומי ילדים או כל דבר אחר, צריך פשוט לתת למי שמעביר אלינו את הכסף את פרטי החשבון החדש ובפעם הבאה זה כבר יועבר לשם.
חסכונות שונים – אם ניתן לפרוע את החסכון ללא “קנס” – מה טוב. אם לא, או שבמידה ותנאי החסכון ממש טובים, תמיד ניתן להשאיר רק את החסכון בחשבון הזה עד יום הפרעון, תוך סיווג החשבון כ”תמורה”, ואז לא נשלם עמלות. לאחר הפדיון ניתן להעביר את הכסף לחשבון המשותף.
אז כן, זה סיפור קצת ארוך, עברתי את זה בעצמי, וצריך הרבה סבלנות ולעיתים גם יצירתיות, אבל זה בהחלט אפשרי, ומה שבטוח – לכל בעיה יש פתרון, ובסופו של דבר התהליך יסתיים ואתם תשיגו את המטרה – חשבון אחד שבו מרוכזים כל ההוצאות וההכנסות שלכם, ואתם לגמרי יודעים ושולטים במה שקורה שם.
*** אם מדובר במקרה בו לאחד מבני הזוג קיים רכוש רב או התחייבויות קודמות רבות או בעיות בנקאיות קודמות – שיקולים נוספים נכנסים למערכת ויש לשים עליהם את הדעת.