בכל הקשור לבטיחות ברכב – אנחנו תמיד מקפידים. תמיד נוודא שהילדים חגורים במושב הבטיחות, ותמיד נוודא שיש גלגל רזרבי ושהוא תקין כמובן. אולי חלקנו עושים את זה בשל הסיכוי לקבל קנס, אבל אני מאמינה שרובנו המכריע מקפיד על כך מתוך דאגה אמיתית לשלום בני המשפחה והנוסעים ברכב.
אז למה כשמדובר בחיים הכלכליים שלנו אנחנו מרשים לעצמנו “לוותר”?
אני תמיד מקבילה את הכסף המופרש לחסכון החודשי לבלת”מים לגלגל רזרבי. אף אחד לא רוצה להשתמש בו, אף אחד לא שמח כשמגיעה השעה, כולנו היינו מעדיפים להשאיר אותו מונח במקומו, אבל כולנו מקפידים לוודא שהוא מנופח ותקין רק למקרה שנצטרך. אותו הדבר עם החסכון החודשי הזה. ברגע שהגענו לאיזון כלכלי חודשי, מגיע הזמן להתחיל לחסוך. כמה? השאיפה היא להגיע
ל – 10% מסך ההוצאות. בכוונה תחילה לא מדובר בסכום גבוה, משתי סיבות: האחת היא שאין מדובר בחיסכון למטרה מסויימת כמו בר מצווה, אורטודנט או חתונה (אלה חסכונות שצריך לחשב בדיוק כמה ה”עלות” החודשית שלהם מהתקציב שלנו), אלא מדובר בחיסכון למקרים בלתי צפויים כגון מוצר חשמלי שהתקלקל פתאום, שיפוץ בלתי מתוכנן, תיקון פתאומי לרכב וכדומה. הסיבה השניה היא שיותר קל לנו להתמודד עם סכומים קטנים בכל חודש. תירוצים כגון “אני יכול לחסוך רק סכומים קטנים בכל חודש, זה ממש לא הרבה כסף, אז אני מוותר ומשתמש בו לדברים אחרים” אינו מתקבל כאן. אם סך ההוצאות שלנו הינו 8000 ש”ח לחודש, אז הסכום ה”קטן” הזה הוא 800 ש”ח לחודש. אחרי שלושה חודשים כבר יהיו בחסכון 2400 ש”ח, ואחרי חצי שנה כבר 4800 ש”ח. זה סכום מכובד מאוד ל”תיקוני בלת”מ” וכמו שאנחנו לא מזלזלים בגלגל רזרבי המגיע רק עד 70-80 קמ”ש, כך אין סיבה שנזלזל בסכום ה”קטן” החודשי הזה.
ההמלצה שלי היא להתייחס לזה כאל הוצאה חודשית חובה (שוב, רק לאחר שהחשבון הגיע לאיזון). מאחלת לכם ולי יום נפלא ללא בלת”מים
Just another WordPress site